מה ההבדל בין ביקורת לגיטימית לבין לשון הרע? המדריך לבעל העסק

ביקורת לגיטימית או לשון הרע — כך תדע את ההבדל

אחת השאלות הנפוצות שאנו מקבלים: "הלקוח כתב ביקורת שלילית — האם אני יכול לתבוע?" התשובה מורכבת ודורשת הבנה של האיזון שבין חופש הביטוי להגנה על שם הטוב לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

הגנות הקיימות בחוק לכותב הביקורת

חוק איסור לשון הרע מכיר בהגנות שמגינות על הכותב. ההגנה המרכזית היא הגנת "אמת דיברתי" — אם הפרסום אמיתי ויש בו עניין ציבורי לגיטימי, הוא לא יחשב לשון הרע. כמו כן, "ביטוי הדעה" — ביטוי סובייקטיבי הוא מוגן; "הייתי מאוד מאוכזב מהשירות" אינו לשון הרע. לבסוף, "עניין שיש לציבור עניין בו" — ביקורת על שירות ציבורי, מוצר צרכני, או התנהלות עסקית לגיטימית מוגנת אף היא.

מתי ביקורת שלילית הופכת ללשון הרע?

כשיש ייחוס עובדות כוזבות: "גנבו ממני" בלי שהתרחשה גניבה — זו לשון הרע. כשיש האשמה פלילית ללא בסיס: "זה רמאי ועבריין". כשמדובר בהשמצה מאורגנת — קבוצה מתואמת שפרסמה ביקורות שליליות מחשבונות בדויים. כשיש פרסום של מידע אישי פרטי שאין לו קשר לשירות. לגבי ביקורת שלילית שקרית בגוגל — יש דרכים להסיר אותה ולתבוע פיצוי.

הכלל הפשוט לאבחנה

שאל את עצמך: האם הביקורת מתארת חוויה אישית אמיתית בצורה סובייקטיבית? — מוגנת. האם היא טוענת עובדות שקריות או מייחסת מעשים שלא בוצעו? — זו לשון הרע. FAIT LAW מציע בדיקה ראשונית לסיווג הפרסום. ראו גם: כמה פיצויים ניתן לקבל בתביעת לשון הרע.

לייעוץ חינם: 052-620-8188