ביקורת לגיטימית או לשון הרע — כך תדע את ההבדל
אחת השאלות הנפוצות שאנו מקבלים: "הלקוח כתב ביקורת שלילית — האם אני יכול לתבוע?" התשובה מורכבת ודורשת הבנה של האיזון שבין חופש הביטוי להגנה על שם הטוב לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.
הגנות הקיימות בחוק לכותב הביקורת
חוק איסור לשון הרע מכיר בהגנות שמגינות על הכותב. ההגנה המרכזית היא הגנת "אמת דיברתי" — אם הפרסום אמיתי ויש בו עניין ציבורי לגיטימי, הוא לא יחשב לשון הרע. כמו כן, "ביטוי הדעה" — ביטוי סובייקטיבי הוא מוגן; "הייתי מאוד מאוכזב מהשירות" אינו לשון הרע. לבסוף, "עניין שיש לציבור עניין בו" — ביקורת על שירות ציבורי, מוצר צרכני, או התנהלות עסקית לגיטימית מוגנת אף היא.
מתי ביקורת שלילית הופכת ללשון הרע?
כאשר מתפרסמות ברשת עובדות כוזבות, האשמות פליליות ללא בסיס או פרסומים שמטרתם לפגוע במוניטין של אדם או עסק, ייתכן שקיימת עילה להגשת תביעת לשון הרע באינטרנט. לדוגמה, טענה כמו "גנבו ממני" כאשר לא התרחשה גניבה, ייחוס של מרמה או עבריינות ללא בסיס, קמפיין השמצה מתואם באמצעות חשבונות בדויים או פרסום מידע אישי שאין לו קשר ענייני לשירות, עשויים להצדיק בחינה משפטית. גם במקרה של ביקורת שלילית שקרית בגוגל ניתן לבחון אפשרויות להסרת התוכן ובמקרים המתאימים גם הגשת תביעת לשון הרע באינטרנט ודרישה לפיצוי.
הכלל הפשוט לאבחנה
שאל את עצמך: האם הביקורת מתארת חוויה אישית אמיתית בצורה סובייקטיבית? — מוגנת. האם היא טוענת עובדות שקריות או מייחסת מעשים שלא בוצעו? — זו לשון הרע. FAIT LAW מציע בדיקה ראשונית לסיווג הפרסום. ראו גם: כמה פיצויים ניתן לקבל בתביעת לשון הרע.
לייעוץ חינם: 052-620-8188
