עובד עצמאי שהוא בעצם שכיר — כיצד יודעים ומה ניתן לתבוע
תופעה נפוצה בשוק העבודה הישראלי: מעסיקים מבקשים מעובדים לפתוח עוסק מורשה ולחתום על "הסכם קבלנות". עם זאת, אף שהניירת מציגה "עצמאי" — בפועל, אופן ההעסקה זהה לשכיר לכל דבר. לכן, בית המשפט העליון קבע קווים ברורים לבחינת הסיטואציה. ראו גם: חוזה עבודה — מה מסוכן לחתום עליו.
מבחן המסה — כיצד בוחנים?
בית הדין לעבודה בוחן מגוון מבחנים ("מבחן המסה") שנקבעו בפסיקה ישראלית. ראשית, האם יש שליטה על אופן ביצוע העבודה? שנית, האם העובד קשור לשעות ולמקום עבודה קבועים? בנוסף, האם הוא מספק שירותים ללקוח יחיד? כמו כן, האם הוא תלוי כלכלית במעסיק? ריבוי תשובות חיוביות מצביע על שכיר. לכן, כדאי לבדוק גם אם ההסכם אי-תחרות שחתמת עליו עדיין תקף.
מה ניתן לתבוע כשמוכיחים שמדובר בשכיר?
עובד שהוגדר שלא כדין כ"עצמאי" יכול לתבוע זכויות רבות. בנוסף לפיצויי פיטורין, ניתן לתבוע דמי הבראה, חופשה שנתית, הפרשות פנסיה, ודמי מחלה — כל אלה עבור כל תקופת ההעסקה. כמו כן, הסכומים יכולים להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים. לפרטים, ניתן לפנות למשרד העבודה.
מי נושא באחריות?
המעסיק שהגדיר את העובד שלא כדין כעצמאי נושא בכל הזכויות הנגרמות מסיווג מחדש. לכן, כולל ריביות ועלויות משפטיות, הוא אחראי לתשלום מלא. לבדיקה בביטוח לאומי, ניתן לפנות ישירות לאתר. בנוסף, ראו מידע על זכויות סוציאליות.
לבדיקת מעמדך כעובד: 052-620-8188
